קוטלר דוד נ' ויקטוריה (2004) רשת מסעדות בע"מ ואח'

החלטה

בקשה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 להפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבעים והצדדים השלישיים. דין הבקשה להתקבל.

התובע, יליד 1947, תושב ארה"ב, הגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין בגין תאונה מ-2/10/04.

אלה הן העובדות בתמצית: כחודש וחצי לפני התאונה שבר התובע את בירכו בתאונה אחרת. ביום התאונה התארח התובע במסיבה שנערכה במועדון המנוהל בידי המבקשת 3. במסיבה התקיימה הופעה שכללה רקדן היתולי. התובע הוזמן לבמה והחל רוקד עם הרקדן. במהלך הריקוד המשותף קפץ הרקדן וניתלה על מותני התובע כחלק מן הריקוד. כתוצאה ממשקל הרקדן קרסה הברך הפגועה, התובע נפל ונגרמו לו נזקים ונכות בשיעור 10%.

במהלך הדיונים התגלה כי התובע אינו מתגורר עוד בישראל, ומטעם זה הגישו הנתבעים והצדדים השלשיים את בקשתם לחייב את התובע להפקיד ערובה להוצאותיהם. לטענתם מדובר גם בתביעה שסיכוייה נמוכים ביותר. התובע מתנגד לבקשה וטוען כי חיובו בהפקדת ערובה מהווה חסם בפני זכות הגישה שלו לערכאות. התובע טוען כי התביעה אינה תביעת סרק אלא סיכוייה גבוהים וכי אין חולק שנרמה לו נכות בעקבות התאונה.

כאמור לעיל – מצאתי לקבל את הבקשה.

תקנה 519 לתקנות מאפשרת לבית-המשפט "אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". בפסיקה גובשו כללים להפעלתה של תקנה זו ולאיזון בין זכות הגישה של לערכאות לבין זכות הנתבע לגבות את הוצאותיו את תכשל התביעה. בכלל זה נקבע כי כאשר התובע מתגורר מחוץ לישראל ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ יקשה על הנתבע לגבות הוצאות שייפסקו לטובתו ולכן הנטייה היא לחייב בהפקדת ערבון (רע"א 2241/01 נינה הופ נ' ידיעות אחרונות [2001]; רע"א 3601/04 ונצ'ון נ' מדינת ישראל [2007]). נוסף על עובדת היותו של התובע תושב חוץ מוטל על בית-המשפט לשקול שיקולים רלוונטיים נוספים הקשורים בתביעה עצמה, לרבות סיכויי הצלחתה ומידת הסיכון שבה (רע"א 2146/04 מ"י נ' עזבון המנוח איברהים, פ"ד נח(5) 865 [2004]; א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 751-750).

בענייננו אין חולק כי התובע הוא תושב חוץ שאינו מתגורר בישראל. התובע לא טען כי יש בידו נכסים הנמצאים בישראל ומכאן שסביר שאם תדחה תביעתו יתקשו המבקשים לגבות את הוצאותיהם. לשיקול כבד משקל זה יש להוסיף את העובדה שאין מדובר בתביעה חסרת סיכונים. בשלב זה, טרם נשמעו ראיות לא יהא זה נכון להתייחס לסיכויי התביעה לגופם אולם ברי שאין מדובר באחריות מוחלטת ושבנסיבות המקרה ההכרעה בשאלת חבותם של הנתבעים לתאונה אינה פשוטה ככל ועיקר. בנסיבות אלו, ובהתאם לדין, מצאתי לצוות על התובע להפקיד ערובה בסך 15,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים.

אציין כי התובע טען שאין יריבות ישיבה בינו לבין הצדדים השלישיים ולכן אין מקום להורות על הפקדת ערובה להוצאותיהם. קיים טעם בטענה זו, אולם ככל שתדחה התביעה יוכלו הנתבעים לבקש כי התובע ישיב להם הוצאות שהוצאו בגין הודעת הצד השלישי. לפיכך קבעתי סכום גלובאלי המתחשב במכלול הדברים.

סוף דבר: התובע יפקיד ערובה בסך 15,000 ₪ להבטחת זכויות המבקשים ותשלום הוצאותייהם ובתוך 45 יום מהיום. ככל שלא תופקד הערובה במועד תמחק התביעה.

מזכירות בית-המשפט תוודא העברת ההחלטה לב"כ הצדדים בהקדם.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: